מי האיש החפץ חיים

חלה - כוונות להפרשת חלה

כוונות להפרשת חלה

________________________________________

אחד הדברים המדהימים ביהדות הוא סוד הפרשת החלה. זו סגולה להרבה דברים טובים, ובפרט שפע, ברכה ושמחה.
ע"פ המדרש הקב"ה ערבב עפר ומים (המסמלים חומר ורוח) וברא מהעיסה שנוצרה את אדם הראשון, ומכיוון שהוא היה ה"הפרשה" הראשונה מאותה עיסה, הוא קיבל את הכינוי "חלתו של עולם".
כשחוה אימנו נתנה לאדם לאכול מפרי עץ הדעת, היא למעשה הביאה את החטא לעולם, שגרר את הופעת המוות. לכן דווקא הנשים קיבלו 3 מצוות שמטרתן לתקן חטא זה:

חלה – היא מיעטה את "חלתו של עולם" מגדולתו, אמונתו ורוחניותו, כנגד זה היא מפרישה חלה ומראה שראשית לחמה (המסמל שפע ופרנסה) מוקדש לקב"ה שהכול ממנו.
נידה – החטא גרם להופעת המוות בעולם, וע"כ בחודש בו אין יצירת חיים חדשים (הריון) , מופרשים מגופה תאים מתים, ולאחריהם היא מיטהרת ע"י טבילה במקווה, המסמלת התחדשות.
הדלקת נרות שבת – היא כיבתה נרו של עולם (שכן חיי האדם משולים לנר), כנגד זה היא מדליקה את נרות השבת, המסמלים אור חדש של חיים וקדושה.

זה גם המקור לשם "חִנה" אותו נוהגות לערוך חלק מבנות עדות המזרח לפני החתונה, ע"מ להראות שהן נכנסות לתהליך של תיקון החטא הקדמון, והבחירה בחיים.

אחד התיקונים העמוקים לחטא אדם הראשון לפיכך, היא הפרשת החלה. בצק מעל 1666 גרם לערך, חייב בהפרשה של כמות כלשהי (עדיף 1/24 ולאופה מקצועי 1/48) של בצק ללא ברכה. החל מ2400 גרם יש להוסיף להפרשה ברכה. טוב להתאסף כמה נשים ביחד, ויש שנהגו, ע"פ הסוד, להתאסף 43 נשים בדיוק, כמנין "חלה" (5+30+8).

שנזכה כל עם ישראל להרבות בקדושה!

זה סדר ההפרשה:
1. מניחים את העיסה לפנינו, בטרם יצרנו ממנה צורה כלשהי.
אם העיסה רכה מאוד (כמו בלילה של עוגה) ואי אפשר לקחת ממנה חתיכה, או אם שכחנו להפריש חלה מן העיסה, מפרישים חלה לאחר האפייה: מכסים במפה את כל מיני המאפה הטעונים הפרשה, מברכים ומפרישים חלה (כמובן, אין לטעום מן המאפה קודם שהפרשנו ממנו חלה).

2. יש הנוהגות לתת צדקה וליטול ידיים (מכלי) בלי ברכה לפני קיום המצווה.
זמן זה הוא עת רצון לבקשות אישיות ותפילות (זיווג, בריאות, פרנסה וכו').

3. מברכים את הברכה (נהוג לעמוד בעת קיום המצווה):

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה [יש המוסיפים: מִן הָעִיסָה].

4. לוקחים חתיכה קטנה מן העיסה, מרימים אותה ואומרים:
"הֲרֵי זוֹ חַלָּה".
החתיכה יכולה להיות בכל גודל שהוא. המנהג הוא להפריש חלה בשיעור של "כזית" (28 גרם), חתיכה בגודל של כדור פינג–פונג בערך.
כאן יש הנוהגות להוסיף תפילה מקסימה:
יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שמצוות הפרשת חלה תחשב לי כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה ותחשב הרמת החלה שאני מרימה כמו הקורבן שהוקרב על גבי המזבח ותתקבל ברצון. וכמו בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה החלה נתונה לכהן והייתה זו לכפרת עוונות, כך תהיה הפרשה זו לכפרת עוונותיי ואז אהיה כאילו נולדתי מחדש נקייה מחטא ועוון ואוכל לקיים מצוות שבת קודש והימים הטובים עם בעלי (וילדינו), להיות ניזונים מקדושת הימים האלה. ובזכות מצוות חלה יהיו ילדינו ניזונים תמיד מידיו של הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו וברוב אהבה. ותקבל מצוות חלה כאילו נתתי מעשר. וכשם שהנני מקיימת מצוות חלה בכל לבי, כך יתעוררו רחמיו של הקדוש ברוך הוא לשמרני מצער וממכאובים כל הימים. אמן כן יהי רצון.


5. שורפים את החתיכה, או עוטפים אותה בשתי עטיפות ומניחים בכבוד באשפה, יש הנוהגות לקבור באדמה.

כמו כל דבר בחיים, יש אפשרות להוסיף כוונות למעשה, המדגישות את המהות של כל המהלך, ומראות כיצד הוא מסמל אמונה ותיקון המידות:


כוונות להפרשת חלה | על פי שרה אברמוביץ
http://havaya-bachala.co.il/

כל שלב בהכנת החלה מסמל משהו ויש לו תפילה מיוחדת:

ניפוי הקמח - בעת הניפוי אפשר להתפלל לנפות מתוכי כל מיני דברים שאני לא רוצה בעצמי.

סוכר - מי לא רוצה מתיקות בחיים? יש בתוכנו נשמה גדולה עם המון טוב, מתיקות ויופי, אך לצערנו היא מכוסה בהמון שכבות. רגע הסוכר מבקש להרגיש מחדש את המתיקות שבתוכנו.


שמרים - כלפי חוץ אין להם ריח טוב, גם לא טעם והמראה שלהם לא מי יודע מה. זה מאוד מסמל את האישה שעומדת מול המראה ואומרת לעצמה כך. אבל זה שקר. כי השמרים אמנם נראים לא משהו, אך בעצם הם אלה שנותנים את החיות לעיסה, מתפיחים אותה. בשלב הזה אפשר להתפלל לד' שיעזור לי להוציא מתוכי את ההתלהבות והשמחה.

מלח - מאזן את המתיקות של הסוכר עם השמרים, שלא יתפחו יתר על המידה ויחמיצו. המלח מסמל את האיזון שבחיים. כנשים, קיבלנו המון תכונות – והחוכמה היא להיות באיזון הנכון – לא להיות רכה מדי ולא קשה מדי.

מים - המים ביהדות מסמלים המון דברים - נקיות, זרימה, חיות, תורה והכל נהדר, אבל הדבר הכי פשוט שהמים עושים לבצק הוא החיבור, הם מחברים את הבצק. בשלב זה אני יכולה להתפלל להתחבר לעצמי, עם כל המרכיבים שבי, כישות אחת, להתחבר אל הטוב שבנו, אל הנשמה שנמצאת אצלנו אבל אנחנו לא תמיד מקשיבים לה. וכמובן טוב להתפלל שכלל ישראל יתחברו ויתאחדו וכך נוכל לקבל את התורה כאיש אחד בלב אחד.

שמן - מסמל השבחה. כששמים את השמן מבקשים על ברכה והארת פנים. זו בעצם תוספת ברכה על כל מה שעשינו עד עכשיו.

לישה - אחד השלבים המהותיים בעשיית הבצק. ברוך ד', המון נשים חזרו היום ללוש בידיים. הלישה מאפשרת לנו להעביר מתוכנו את כל התחושות הטובות אל הבצק, שיעברו אחר כך אל מי שיאכל את הבצק. כי באמת אפשר לקנות חלה בסופר, אבל את האהבה שאפשר להעניק בחלות האלה – לא ניתן לקנות בסופר. אישה שלומדת ללוש ולאהוב את הלישה מפתחת תכונה שנקראת "עדינות הנפש" – הלישה מחייבת אותך כל הזמן להיות במגע עם הבצק, לחוש מה מצבו, וללוש באהבה ובעדינות.

תפיחה - בשלב זה נשאר לנו פשוט להמתין עד שהבצק יתפח. המתנה בדורנו היא אחד הדברים הכי קשים – בדור שיש SMS ופלאפון והכל עובד צ'יק צ'אק, לפתח סבלנות זה לא פשוט אך כלי מאוד נחוץ בעבודת ד'. ההמתנה זו המתנה הכי גדולה שהקב"ה נתן לנו. דרך זה אפשר לראות שכל דבר שאנו מבקשים, גם אם הוא לא נענה מיידית, בסופו של דבר יוצא לטובה.

הפרשת חלה - אחת המצוות הכי גדולות שניתנו לנו, הנשים. היא מוזכרת במדבר פרק טו
: "ראשית עריסותיכם תרימו תרומה". יש הרבה פירושים למילה "עריסה". פירוש אחד זה מלשון עריסה של תינוק – בחלה יצרנו יצירה חדשה, כמו לידה. פירוש אחר הוא לפי איך שהמילה נשמעת, מלשון אירוסין – רגע הפרשת החלה הוא רגע של חיבור מאוד מיוחד וקרוב ביני לבין הקב"ה.


"אל נא רפא נא לה" לעמך המצפה לישועתך, לישועתך קיויתי השם . אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה העומדים בין בים ובין ביבשה המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב.ונאמר אמן!

*רפואה שלמה , בריאות איתנה וישועה -
לכל חולי עם ישראל ולכל חכמי ישראל השם ישלח להם רפואה שלמה ובריאות איתנה לעבודתו יתברך וביניהם ל ...

לשמחה וישוב הדעת לכלל ישראל
לאחדות ושלום שיבוטלו כל המפרידים בינינו ונזכה כולנו לדאוג לרעינו ולא רק לעצמנו

רפואה הוליסטית - היש"ם באלימה

ה

Jewish Banners